איך לבחור טיפול רגשי? לשאול חבר או סתם לחפש ברשת? איך אפשר לבחור מישהי או מישהו רנדומליים לתוך משימה כל כך אינטימית ורגישה? איך אוכל לדעת שהמטפל/ת מתאימ/ה לי? האם אני צריך מטפל CBT או אולי מטפלת דינמית ומה בכלל ההבדל ביניהם? בפוסט הזה אני מנסה לענות על שאלות שקשורות בבחירת טיפול.
הצעד הראשון בחיפוש אחר טיפול הוא הבנת הצורך. למעשה, זו השאלה הראשונה שצריך לענות עליה – מה הבעיה שלי?
אין צורך במילים גדולות או באבחנות. נסו לענות לעצמכם:
מה מפריע לי?
מה הייתי רוצה שישתנה?
מה קשה לי ביום יום?
אם הייתי יכולה לקום מחר בבוקר מבלי לסבול – מה בעצם היה נעלם מחיי?
איפה נפגע התפקוד שלי?
מה כבר לא מהנה אותי אותי?
תשובות אפשריות לשאלות האלו יכולות להיות:
אחרי התאונה שעברתי אני לא מסוגלת לנהוג או אני לא יכולה לאכול מבלי להיות מוטרדת כל הזמן מהגוף והמשקל שלי או אני כל הזמן רב עם האנשים שקרובים אלי ומנתק מהם קשרים או אני לא מסוגל לומר לבוסית שלי שאני רוצה קידום ומשעמם לי ושמתי לב שאני לא מעז לדבר עם דמויות סמכות נוספות או אני רוצה זוגיות ולא מצליחה למצוא אף אחד שמתאים לי או אני שונאת את העבודה שלי ואת התואר הנחשב שעשיתי אבל ממשיכה בלחץ מהסביבה ועוד ועוד.
במקרה של אבחנה קיימת
אם כבר יש אבחנה שניתנה ע״י גורם מקצועי מוסמך כמו רופא/ה או פסיכיאטר/ית (למשל, הפרעת אכילה, התמכרות, פוסט-טראומה, פוסט-טראומה מורכבת, חרדות, דיכאון וכו׳) נסו להבין עד כמה הבעיה כיום חמורה ומקשה על התפקוד היומיומי. במצבים יותר מורכבים עם פגיעה תפקודית נרחבת עדיף לפנות למסגרת טיפול ציבורית וכן לבחון אפשרות של מיצוי זכויות (דוגמת הכרה בנכות נפשית, קבלת קצבה ושירותי סל שיקום).
הבחירה במסגרת הטיפול תיעשה על סמך הבעיה וחומרתה. בטיפול בקליניקה פרטית חשוב מאד להיות בטיפול אצל מי שיש להם הכשרה מוכחת ומפוקחת, ידע וניסיון בתחום הבעיה שלכם. אשת/איש מקצוע מנוסים גם ידעו להעריך האם טיפול בקליניקה פרטית יהיה אפקטיבי או שיעדיפו להפנותכם הלאה למסגרת ציבורית בה תקבלו היצע רחב ומחזיק יותר של טיפול כוללני.
הבחירה במסגרת הטיפולית תיעשה על סמך הבעיה ומידת החומרה שלה.
טיפול ציבורי
לקופות החולים ומרפאות חוץ במרכזים לבריאות הנפש של משרד הבריאות יש מענים טיפוליים הניתנים בחינם ומספקים טיפול עבור מגוון רחב של התמודדויות בעולם בריאות הנפש. בכולם אפשר למצוא מענה פסיכיאטרי, נפשי וגם מיצוי זכויות, עבור מתמודדות/ים ובני משפחה. צוותי הטיפול כוללים מטפלות ומטפלים בעלי רישיון והסמכה של משרד הבריאות או הרווחה (עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, טיפול באמצעות אומנויות). חלקם בעלי ניסיון רב בטיפול ואף מדריכים בתחומם וחלקם בתחילת דרכם המקצועית, בתהליכי הסמכה והתמחות. במצבים מסוימים נדרש טיפול רב מקצועי (למשל, בהפרעות אכילה חשוב לשלב לצד הטיפול הרגשי גם טיפול תזונתי ולעתים טיפול תרופתי תחת פיקוח של פסיכיאטר/ית) ולכן יש עדיפות למסגרת ציבורית. ניתן להגיע למרפאה הציבורית הקרובה למקום המגורים דרך הפניה של רופא/ת משפחה.יתרונות – הטיפול חינם, תחת פיקוח והדרכה, מתאים גם למצבים שדורשים טיפול בצוות רב מקצועי.
חסרונות – לא ניתן לבחור את איש/אשת הטיפול המועדפ/ת עליכם (אם יש), תורי ההמתנה ממושכים והטיפול מוגבל בזמן, שעות הטיפול המוצעות הן לרוב בבקרים ללא ימי שישי.
קליניקה פרטית
רבים ממי שעבדו/עובדים במסגרות ציבוריות גם מציעים טיפול בקליניקה פרטית וחלקם עובדים בהסדר עם קופות החולים במסלול של ׳מטפלים עצמאיים׳ ומצויים ברשימות של הקופה.
יתרונות – ניתן לבחור את אשת/איש הטיפול לפי העדפה אישית, שעות הטיפול גמישות ומשתנות (בוקר/צהריים/ערב וגם שישי), לרוב אין המתנה והטיפול יכול להתחיל מיד, אין מגבלת זמן על משך הטיפול.
חסרונות – עלות גבוהה (כדאי לבדוק אם מגיע החזר דרך הקופה או ביטוח פרטי), בעיקר אם יש צורך בשילוב של גורמי טיפול נוספים (חשוב לדעת שיש מצבים שאפשר לשלב בין טיפול פרטי לציבורי).
פתרון ביניים בין טיפול מרפאתי לקליניקה פרטית הוא באמצעות טיפול מסובסד ע״י קופת החולים אצל מטפלות/ים עצמאיות/ים של הקופה (את הרשימה ניתן להשיג באתרים של הקופות או דרך מרפאת האם שלך).
כדאי להתעניין בסביבה הקרובה שלכם (משפחה, חברים, רופא/ת משפחה) וגם חפשו בגוגל וברשתות חברתיות. בגוגל תמצאו אינדקסים של מטפלים אך שימו לב שרבים מהם גם מאפשרים קידום ממומן. העדיפו אינדקסים שבוחנים את ההסמכה של המטפלים כמו ״פסיכולוגיה עברית״ או אינדקס העמותה להפרעות אכילה. בפייסבוק ישנן קבוצות שונות למחפשים אחר טיפול, כמו קבוצת ״מתייעצים עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים״ שבה יש הקפדה על מענה של אנשי מקצוע. חשוב לקחת בחשבון שהמטפל/ת של החבר לא בהכרח תתאים, ובכל מקרה, נשות ואנשי מקצוע מוסמכים האוחזים באתיקה מקצועית, לרוב ימנעו מקבלה של אנשים קרובים מאד של מטופלות/ים שלהם.
הערה חשובה: אל תוותרו על טיפול אצל אנשים בעלי הסמכה ורישיון של משרד הבריאות או הרווחה (עו״ס, פסיכולוג/ית, רופא/ה, מטפלות/ים בהבעה ויצירה וכו׳ הם מקצועות מוכרים תחת פיקוח ממשלתי). מקצועות אלו דורשים שנים של לימודים תחת פיקוח והדרכה וכולם מאוגדים תחת חוק ואתיקה סדורה.
חשיבות הקשר הטיפולי
מחקרים שעוסקים בשאלת ההשפעה של פסיכותרפיה על האדם והשינוי המיוחל מצביעים על כמה דברים חשובים:
1. השינוי נובע בעיקר מגורמים חיצוניים – מחקרים מראים שחלק עיקרי בשינוי נובע מגורמים שמחוץ לטיפול (כ-40%) וחלק קשור באפקט פלסבו (כ-15%), כלומר, האמונה שמשהו משפיע, המביאה לשיפור עוד טרם תחילת הטיפול. זהו אפקט ידוע במחקר רפואי. אנשים מדווחים על שיפור בעקבות נטילת תרופת דמה שאין לה כלל השפעה על הגוף. מהסיבה הזו הרבה אנשים מרגישים שיפור מסוים במצבם כבר מרגע הפניה לטיפול, עוד טרם תחילתו.
2. מה כן מתרחש בטיפול שעושה את ההבדל?
מחקרים אלו מראים שהצלחת הטיפול או השינוי המבוקש קשורים בעיקר בקשר הטיפולי (כ-30%), כלומר, ביחסים שבין המטופל/ת למטפל/ת, בעוד הגישה, ההכשרה, ואפילו שנות הניסיון שנצברו לא מהוות רכיב משמעותי (כ-15%, כמו אפקט פלסבו). יחד עם זאת, אין הכוונה שאין ערך לגישה ולטכניקה הטיפולית. יש חשיבות גם לגישה, לטכניקה ולהתמחות של המטפל/ת ועל כך ארחיב מעט בהמשך.
3. החיבור האנושי – הידע, ההכשרה והניסיון הם קריטיים – אל תוותרו עליהם. אך זכרו: מטפלות ומטפלים מנוסים מפתחים סגנון אישי שחוצה גישות. לכן, מעבר לטכניקה, מה שבאמת קובע הוא החיבור האנושי שלכם בחדר הטיפולים.
הכשרה ואתיקה מקצועית
מקצועות מוסמכים: עו״ס, פסיכולוגית ומטפלת באומנות הם דוגמאות למקצועות המצויים תחת פיקוח של משרד הרווחה/הבריאות ומעוגנים בחוק. במקרה של בעיה כלשהי אפשר לפנות למשרדים אלו או לוועדת האתיקה של האיגוד המקצועי.
השימוש במונח "פסיכותרפיסט/ית": מאחר ואין כיום חוק שמגדיר מהי פסיכותרפיה, השימוש במונח זה מותר לכל אדם. בעולם הטיפול, מקובל להשתמש בו עבור אנשים שלמדו בתוכנית פסיכותרפיה תלת שנתית. שימו לב כי טיפול לא מותאם עלול לעשות נזק, להחמיר את הקושי ולפגוע במוטיבציה לפנות לטיפול בהמשך.
מותר ורצוי לבקש לראות תעודות הסמכה המעידות על ההכשרה, הידע והניסיון שהמטפל/ת מציג/ה ורלבנטיים לבעיה שלך.
אנחנו נוטים לקרוא לכל המטפלים ״פסיכולוגים״ אבל רבים מהמטפלים הם למעשה עובדים סוציאליים (וכך גם אני). מה שונה ודומה בין עו״ס לפסיכולוגית?
עו״ס ופסיכולוג/ית חייבות ברישום בפנקס העו״ס או הפסיכולוגים. שימו לב שהרישום הזה הוא חלק מהותי במנגנון הפיקוח שנועד עבור הציבור. תוכלו בקלות לבדוק את ההסמכה הבסיסית של אשת הטיפול אליה אתם פונים דרך פנקסים אלו.
ההבדל נעוץ בעיקר במסלול ההכשרה והההתמחות. בהכללה גסה ביותר, נקודת המבט של העו״ס היא רחבה ורואה את האדם בתוך הקשרי חייו, בעוד שעולם הפסיכולוגיה מתמקד בחיי הנפש. חשוב לציין שעולם הפסיכולוגיה ואפילו הפסיכואנליזה נע לכיוון הזה, וכי לימודי פסיכותרפיה מתקדמים מכוונים יותר להבנה תוך נפשית, כך שההבדלים בין הפרופסיות הולכים ומטשטשים.
בחרתי מטפלת אבל איך אדע שהגישה שלה מתאימה לי?
זו שאלה גדולה ומורכבת כי לאנשים שונים מתאימים דברים שונים ויש כיום בשוק שפע של גישות. כאמור, מחקרים במודל הגורמים המשותפים טוענים שרק 15% מיוחס לטכניקה או לגישה הטיפולית בשינוי המיוחל בטיפול, ועדיין, יש מחקרים רבים שמראים כי יש ערך לגישות מסוימות, עבור בעיות מסוימות (על הגדרת הבעיה כתבתי בתחילת הפוסט).
אנסה לסקור בקווים כלליים על הגישות המוכרות:
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) יכול להתאים למצבי חרדה (כולל OCD) ודיכאון, בעיקר כשיש מוטיבציה גבוהה לשינוי. הטיפול נחשב לקצר יחסית וממוקד בעיה (מספר חודשים עד כשנה, למשל חרדת נהיגה).
ישנן לא מעט גישות שהתפתחו על בסיס טיפול זה ומכונות ׳הגל השלישי׳ והן מוסיפות לציר השינוי גם ציר של קבלה (כמו DBT, ACT ועוד) ועושות שימוש בכלים של מיינדפולנס ומדיטציה. יש שפע של מידע ברשת ולכן לא אפרט כאן מעבר.
טיפול DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי) נחשב למומלץ בטיפול במצבים של קושי בוויסות רגשי וביחסים בין אישיים (בעיקר מומלץ למי שאובחנו עם ׳הפרעת אישיות גבולית׳ שאני מקווה בהמשך לכתוב פוסט מפורט על הביקורת על האבחנה הזו, וגם למצבים של פגיעות עצמיות והתמכרויות).
חשוב לדעת שטיפול DBT קלאסי כולל ארבעה מרכיבים – טיפול פרטני, השתתפות בקבוצת מיומנויות, סיוע ביישום מיומנויות בין פגישות באמצעות שיחות טלפוניות עם המטפלת והדרכת עמיתים למטפלת עצמה. מאחר ומדובר בטיפול יקר, פעמים רבות הוא מיושם באופן חלקי, גם במסגרות ציבוריות וגם בקליניקה פרטית.
טיפול EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) – טיפול המתאים למצבי טראומה וחרדה ומיושם בדרך של הקהייה רגשית באמצעות תנועות עיניים. במקרה של טיפול זה אני ממליצה בחום לקרוא באתר העמותה להרחבה נוספת ולהתרשמות. יש עליה של גישות שנושאות ראשי תיבות דומים ומתיימרות לטיפול קסם מהיר ומיושמות ע״י אנשים חסרי הסמכה בסיסית ורישיון לעסוק בתחום טיפולי.
טיפול דינמי/פסיכותרפיה – זהו שם כולל לטיפול שיחתי, שיכול להתאים למגוון של בעיות וקשיים. תדירות הטיפול המקובלת היא פעם בשבוע אך יש אפשרות גם לפעמיים ויותר, כתלות בצורך. הטיפול נחשב לארוך טווח ויכול להימשך שנים. למעשה, מדובר בכותרת ״גג״ שמאגדת תחתיה עמדות קליניות שונות שלא תמיד מספקות מידע לציבור הרחב. לדוגמא, אני מטפלת התייחסותית/אינטרסובייקטיבית (המשלבת בטיפול גם עקרונות מטיפול מיודע טראומה ו-DBT). תסכימו איתי שזו כותרת שמשאירה את המטופל/ת עם מעט מאד הבנה על הגישה שלי. במילים פשוטות – אני מציעה טיפול שיחתי, ארוך טווח, שעוסק במקור הקשיים שיש לאדם במערכות יחסים שונות ובפתרונות להם בחיי היומיום.
טיפול קבוצתי – הפוסט עוסק בטיפול פרטני אך יש מקום גם להזכיר את האפשרות של טיפול קבוצתי למגוון בעיות. זהו אינו סוג של טיפול אלא מבנה (מנחה או שניים עם קבוצה של אנשים הנפגשים אחת לשבוע למטרה מסוימת). ניתן לקחת חלק בקבוצה טיפולית במסגרת ציבורית או פרטית.
מצאת מטפל/ת שאולי תתאים? נהדר! אפשר לשלוח הודעה או פשוט להתקשר ולהתרשם בטלפון או במפגש ראשון.
מה כדאי לבחון?
השיחה הייתה נעימה?
הרגשתי בנוח לשאול שאלות?קיבלתי תשובות מספקות לשאלות שלי?
הרגשתי שנוצר חיבור ראשוני עם המטפל/ת?
האם נראה לי שהבעיה ברורה ויש הבנה לגבי מה עתיד לקרות בטיפול?
הכי חשוב – תנו הזדמנות לטיפול. זה טבעי שלוקח זמן להיכנס לתהליך כל כך קרוב, גם כשמדובר בטיפול קצר מועד וממוקד. אל תהססו להעלות ספקות ולבחון את עצמכם ואת התהליך. בסופו של דבר בחדר נמצאים שני אנשים בעלי רצון משותף שמכוון לשינוי.
בעיניי, הגישה האינטגרטיבית היא פילוסופיית עבודה המכירה בכך שהמורכבות האנושית דורשת שילוב מושכל בין תיאוריות קליניות וכלים. אני מציעה טיפול גמיש ומותאם לצרכים המשתנים של המטופל/ת, המשלב בין עומק והבנה לבין פעולה ושינוי.
הגישה הטיפולית שלי משלבת בין שלושה עמודי יסוד מרכזיים, היוצרים יחד תהליך שלם:
1. הגישה ההתייחסותית: מספקת עומק והבנה. ההנחה שקיים קשר בין קשיים בילדוּת, דפוסי יחסים קודמים וההתמודדות הנוכחית של המטופל/ת. המטרה היא לתת מילים לחוויות "לא מנוסחות" וליצור נרטיב קוהרנטי שמחזיק את סיפור חייך.
2. עמדה פמיניסטית מיודעת טראומה: מספקת הקשר רחב. ראייה זו מניחה כי מצוקות רבות הן תוצאה של חוויות טראומטיות (לא בהכרח רק אישיות, אלא גם חברתיות, תרבותיות ובין-דוריות) וממקמת את הקושי בתוך מערך יחסי כוח והשפעות סביבתיות.
DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי): מכוון לפעולה ושינוי ממוקד. במקביל, במקרים בהם נדרשת הקלה מיידית בסבל, אציע כלים פרקטיים ומוכחים מחקרית (כמו מיומנויות ויסות רגשי, עמידות למצוקה ויעילות בין-אישית) שיאפשרו הגדלת שליטה ומסוגלות.
הברית הטיפולית משמשת כעוגן המרכזי שמאפשר את הגמישות הזו. בחדר, יש אחריות משותפת על התהליך והדינמיקות הנוצרות בינינו – כבסיס לתיקון דפוסים וליצירת שינוי בר-קיימא.
לקריאה נוספת מומלץ לעיין בקישורים המלאים אודותיי והגישה הטיפולית שאני מציעה.
ואם הגעתם עד לכאן, מזמינה אתכם להאזין לפודקאסט בהנחיה משותפת עם ד״ר קופל אליעזר, בו בכל פרק אנחנו משוחחים על היבט אחר שקשור בדיכאון, דרך פסיכואנליזה, תרבות, אומנות ואסוציאציות מחיי היומיום שלנו.
ניתן להקשיב בספוטיפיי ואפליקציות האזנה שונות.
מוזמנות/ים להצטרף גם לקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט.
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outלהקטין את התצוגה
zoom_inהתקרב
remove_circle_outlineהקטן את הגופן
add_circle_outlineהגדל את הגופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedקו תחתון קישורים
font_downloadסמן קישורים
אפס את כל האפשרויותcached
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.