אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa)

אנורקסיה היא הפרעה נפשית בה יש צמצום אכילה חמור לצד ירידה משמעותית במשקל וקושי נפשי רב בכל הקשור באכילה, משקל הגוף ומראהו. על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5) כדי לאבחן אנורקסיה נדרשים שלושה קריטריונים:
1. צמצום אכילה המוביל לירידה משמעותית במשקל בהתחשב בגיל, מין, התפתחות ובריאות גופנית. כלומר, ההגדרה למשקל גוף נמוך אינה בהכרח אבסולוטית ויכולה להיות גם תלויה באדם ובמצבו הגופני והבריאותי.
2. פחד מתמשך מפני עלייה במשקל או מהשמנה, או התנהגות שמפריעה לעלייה במשקל למרות היות האדם במשקל גוף נמוך.
3. הפרעה באופן בו האדם תופס את משקל הגוף או צורתו, השפעה מופרזת שלהם על ההערכה העצמית או חוסר הכרה בחומרת משקל הגוף הנמוך.

קיימים שני סוגים של אנורקסיה – הסוג המגביל (Restrictive type) בו יש רק צמצום אכילה ותיתכן גם פעילות גופנית מופרזת והסוג המיטהר (Purging Type) בו יש אפיזודות של אכילה לצד התנהגות שמכוונת להיפטר ממה שנאכל (הקאות יזומות או שימוש בחומרים).

סימני האזהרה:
באנורקסיה נראה שינוי בדפוסי אכילה – צמצום אכילה, אכילה בררנית, אכילה לפי שעות מוגדרות ועוד – אשר הולכים ונהיים נוקשים יותר ויותר. אפשר יהיה לזהות ירידה במשקל, לעתים גם ירידה במצב הרוח ונטייה להתרחק מאחרים על מנת שלא לאכול במחיצתם.
אצל אנשים במשקל שנחשב לעודף הרבה פעמים קשה לאבחן אנורקסיה אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה להתפתח ולהיות מאובחנת מאוחר יותר לעומת אנשים במשקל שנחשב לתקין. בנוסף, אנשים אלו מקבלים עידוד קבוע מהסביבה לרדת במשקל, וניסיונות מוצלחים זוכים להערכה רבה.

מתי לפנות לעזרה?
מומלץ לפנות לעזרה מקצועית מוקדם ככל שניתן ובאתר העמותה הישראלית לטיפול ומניעה יש רשימה של גורמי טיפול ציבוריים ופרטיים. הצעד הראשון והנגיש ביותר הוא לפנות אל רופא/ת המשפחה ולתאר את המצב הנוכחי ואת השינויים שזיהיתם כי חלו. מחקרים וניסיון קליני מראים כי ככל שהפניה לעזרה והתחלת טיפול נעשים בסמוך להופעת הבעיה כך עולים סיכויי ההחלמה.