הגישה הטיפולית

הגישה הטיפולית

בקליניקה (אבל גם בחיים) אני נוקטת בגישה אינטגרטיבית שהבסיס שלה הוא טיפול התייחסותי/פמיניסטי ועקרונות של טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). השילוב (או האינטגרציה, תבחרו אתם את השפה שנוח לכם בה) של תחומים וגישות שונות מאפשר יצירה של טיפול מותאם ומיטבי למטופלת ולצרכיה, מתוך שיח הדדי ומשתף. ובמילים אחרות, המטופלת לא רק זו שמחוללת את השינוי בחייה, היא גם מביאה את הידע והניסיון שלה על עצמה בעוד אני מביאה את הידע הקליני, התיאורטי והמחקרי וביחד אנחנו יוצרות את תהליך הטיפול.

אני עובדת סוציאלית ובעלת תואר ראשון במדעי התזונה ועשיתי סיבוב ארוך עד שהגעתי למקום הזה של טיפול בהפרעות אכילה ויש כמה אבני יסוד בתפיסה הטיפולית שלי שהלכו ונבנו עם השנים. כעו"ס אני תמיד מסתכלת על הפרט כחלק ממכלול חברתי-תרבותי רחב. מתמודדת עם הפרעת אכילה היא קודם כל אשה שחשופה לתכתיבים חברתיים של גוף, משקל, מראה וגם מטבעות הצלחה מסוימים. לכן הטיפול לעולם יהיה משולב בתנועה בין התוך אישי, בין אישי וחברתי.
האוכל הוא מזון לגוף, אבל לתפיסתי לא פחות גם מזון לנפש והוא בוודאי מהווה דבק חברתי. הוא סובב אותנו כל הזמן ובהפרעות אכילה יש קשיים ניכרים שלעתים דורשים התערבות ממוקדת וקונקרטית על מנת לעזור באכילה ובהתמודדות היומיומית עם החרדה. גם כאן אני מאמינה בשילוב בין מתן כלים פרקטיים/קונקרטיים לצד הבנה מעמיקה של דפוסי הווה ועבר, בעיקר אלו הקשורים במערכות יחסים שונות.

אני מאמינה שידע הוא כוח. אני חוקרת בנשמתי ואת עבודת הדוקטורט שלי עשיתי על השפעת הקשר אם-בת ומאפיינים חברתיים/תרבותיים על התנהגויות אכילה ודימוי גוף בקרב נערות. כיום, גם במסגרת העבודה שלי אבל גם כחלק מהאהבה שלי אני רואה חשיבות בהנגשת מידע מחקרי בתחומי המומחיות שלי לציבור הרחב ובוודאי למטופלות שלי. הרבה פעמים בשיח טיפולי, אשתף את המטופלות מהידע המחקרי העדכני ביותר מה שבעיניי מרחיב עבורן את אפשרויות הבחירה. באתר ובבלוג אני חולקת את הידע הזה בפוסטים שאני מעלה ואתן/ם מוזמנות/ים לקרוא ולהגיב, להאיר ולשאול שאלות.

והדבר האחרון ואולי החשוב ביותר בטיפול בהפרעות אכילה, הוא שיתופי פעולה, ואני מאמינה גדולה בעבודה משותפת עם נשות מקצוע מומחיות בתחום (דיאטניות, פסיכיאטריות ועוד).