טעימות קטנות על נפש, אוכל ומה שביניהם

019 | חביון

החביון שלי ואני יצאנו לדרך

השבועות האחרונים היו בסימן של השתהות והמתנה, שוב בצל התעצמות רוחות המלחמה שאופפת אותנו כבר שנתיים וחצי. אני כותבת עכשיו במודעות מלאה לזמן הנוכחי, גם כי הטקסט הזה קשור בהכרח ברוח התקופה וניתוק ממנה יעוות אותו במידה מסוימת. סימון ראשון לעצמי – הקשר של זמן ותרבות הוא חשוב.

תקופת החביון (Latency), לפי התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד, מתרחשת בזמן בית הספר היסודי (גיל 6-12 שנים) ומהווה שלב ביניים בין המיניות המוקדמת לפריצתה הבוגרת יותר בשלב מאוחר בחיי האדם. תקופה זו מתאפיינת בירידה בעוצמת הדחפים המיניים וביסוס תפקודי האגו. הילד/ה מתפנה לעסוק יותר בסביבת השווים לו ופחות בקונפליקטים פנימיים שנובעים מדינמיקות משפחתיות. המילים Latency/חביון אוצרות בתוכן מטען סמנטי שמשקף את רוח התקופה ביחס לשלב זה – השהייה, מרווח זמן, מחבוא.

מצאתי את עצמי מזדהה. המפגש הקבוצתי על שלב החביון התרחש בפער ניכר וחריג בשל אילוצי חגים מהמפגש שקדם לו. השקט המוזר שהביאה איתה התעצמות הלחימה גרמו לי לרצות יותר להתכנס וגם לפגוש אנשים. כן, קצת מוזר וסותר. זה מקבל יותר היגיון כשאני חושבת על זה כעל ״צום״ מעשייה לטובת ״הזנה״ בצורה של יחסים.

ניעור אבק: הזווית הפמיניסטית

קארן הורני (1885-1952) היתה פסיכואנליטיקאית פמיניסטית שלא חסכה ביקורת על התיאוריה הפרוידיאנית, בעיקר ביחס לפסיכולוגיה של האשה, לצד פסיכואנליטיקאיות פמיניסטיות אחרות בתקופתה וגם אחריה. חלק מרכזי בביקורת הפמיניסטית התייחס לחשיבות הקשר האנושי (תלות היא לא מילה גסה) ולדחיית העמדה הביולוגית הפטאליסטית. ובמילים אחרות – אנחנו לא יצורים שמנהלים קונפליקטים נפשיים המבוססים על דחפים ביולוגיים בלתי נמנעים (ולכן גם מכתיבים עתיד) ויש ערך ומשמעות לחתירה אל עבר יחסים כמכונני נפש.

מצאתי את עצמי מבולבלת ונדרשת לארגן מחדש את המחשבות שלי. אולי בדומה לילדה הצעירה שמתארגנת מחדש על המבנה הנפשי שלה נוכח שינוי המציאות. הופתעתי שהורני לא חידשה לי דבר. אמנם הכתיבה שלה אינה מוכרת לי מספיק אבל כותבות אחרות כמותה בוודאי מוכרות לי. לקח לי רגע למקם את הרעיונות שלה בהקשר ההיסטורי והתרבותי, מה שהחזיר את הנופך המהפכני לכתיבתה. כמו הורני (ופמיניסטיות אחרות) אני מאמינה בכוחה של התרבות והחברה בעיצוב הנפש, אני דוחה את חוסר התקווה שנובע מתפיסת שמעלה על נס את הביולוגיה המולדת ואני מאמינה בדחף ההישרדותי לקשר כעולה מעל לכל. מנגד, נטיית ליבי הקלינית מושכת אותי תמיד לאזורים מוקדמים בהתפתחות כמסבירים קשיים בהווה, וגם אני לא מייחסת חשיבות רבה לתקופה החבויה.

בחזרה לקליניקה

פעמים רבות אני מוצאת את עצמי מול מטופלת שחסרה זיכרונות מוקדמים, שקשורה בקשר טוב למשפחתה הגרעינית ועסוקה רבות ביחסים הנוכחיים שלה, שמשתקפים גם בחוויות ילדוּת חברתיות. למשל, מטופלת עם הפרעת אכילה שסבלה לאורך כל שנות בית הספר מחרמות חברתיים ודחיה ומתלוננת על הקושי שלה כיום לסרב לאחרים ולהקריב את צרכיה ורצונותיה לטובתם. או אחרת שהעיסוק בגוף ובמראה הפך למרכזי ואובססיבי והיא מביעה צורך נואש להיות נאהבת ולהתקבל על ידי אחרים, כולל ביסוס מערכת יחסים רומנטית אליה היא שואפת. היא חוותה בילדותה יחסים חברתיים מרובים אך דלים רגשית ולא אותנטיים וחיתה בצל אחות בכורה נערצת שהיתה מוקפת בחברים ועשייה מרובה.

המפגש הקבוצתי שערכנו על החביון גרם לי להסתכל על תקופת החיים הזו באופן אחר. אני מודה שמתעורר בי דחף עכשיו למצוא לו מילה אחרת, כי האסוציאציות שעולות בי הן לא נסיגה, שקט או התחבאות. חיי נפש ילדיים בתקופה כזו הם סוערים ועשירים מתוך המיקוד ביחסים עם ילדים אחרים (״קבוצת השווים״). בית הספר הוא לא רק גוף שמטרתו ללמד ולחנך, כפי ששמו מעיד עליו, אלא הוא מעבדה של יחסים. דווקא הגיל הצעיר והלא מנוסה הופך את המעבדה הזו ליותר תוססת ובעלת פוטנציאל נפיץ.

מרכזיות החוויה הילדית בתקופת בית הספר היסודי עבור שתי המטופלות שתיארתי עוסקות ביחסים מעבר למבנה הדיאדי או האדיפלי. חרמות חברתיים ויחסים חסרים עומק רגשי הם סוג של הרעבה בין אישית. הורני היתה טוענת ששתי המטופלות חותרות נואשות לקשר אנושי חם ומיטיב, ושתיהן חותרות בתנועתן אל עבר בני אדם (במקביל יש טיפוס שחותר כנגד ואחר שנמנע). הפרעת האכילה והעיסוק בגוף קשורים בחרדה הבסיסית שנובעת מתחושת בדידות, חוסר אונים וריחוק חברתי. כדי לשרוד בעולם מנוכר התפתחה אסטרטגיה נפשית הגנתית שפותרת את הקונפליקט הפנימי דרך ריצוי וחיפוש אחר אישור חיצוני מתמיד. הדפוס הַמְּרַצֶּה הוא אמצעי הישרדות בין אישי, כי כל ניסיון לעמוד על הצרכים והרצונות של העצמי מהווה איום קיומי וסכנת דחיה. הסימפטום שמתבטא בפעולת האכילה או מישטור הגוף הוא תולדה של הקונפליקט הבין אישי.

הסכנה הקלינית בטיפול כזה הוא ההתמסרות של המטפלת לעמדה הַמְּרַצָּה של המטופלת. ברגישותה הרבה ומתוך ההישרדות הקיומית המטופלת תדע לזהות מהו האוכל הטעים ביותר עבור המטפלת, כפי שהיא יודעת עם אחרים, ואותו היא תגיש, גם אם ממש אינו לטעמה. ארוחה משותפת לא תהיה כאן, אבל האחר יהנה וישבע. כך היא עוזרת לעצמה להרגיש בטוחה בעולם שנחווה תוקף ומאיים. הטיפול ינסה לתקף את הדפוס הַמְּרַצֶּה בזכות הבנת ההגנה ההישרדותית, יחשוף את המחירים הכבדים שהמטופלת משלמת של ויתור על אותם חלקי עצמי לטובת הקשר עם האחרים (ועם המטפלת כמובן) ויעודד אותה להתחיל לגלות את עצמה מחדש, בתוך היחסים, מתוך מקום אותנטי ועצמאי.

מחשבה נוספת על רוח התקופה

החשיבה התיאורטית על שלב החביון, ברקע תרבות עולמנו הנוכחי, על התמורות הטכנולוגיות שעבר רק בשלושת העשורים האחרונים והתפוצצות הרשתות החברתיות צריכה להתעדכן. הנאיביות שאפיינה את גילאי 6-12 לפני חמישים שנה כבר לא עומדת במבחן הזמן. החשיפה לתכנים שעוסקים בגוף ונראוּת מתחילה בגילאים האלו בזכות החיבור הישיר של כמעט כל ילדה וילד אל העולם החיצוני דרך מכשיר הטלפון שבידם. סוגיות שקשורות בשייכות לקבוצת השווים, בקבלה חברתית, בזהות ואף ברומנטיקה, מתחילות בגיל צעיר ממה שהקוראת הממוצעת של הטקסט הנוכחי חוותה בעצמה. דחייה חברתית יכולה להתגלם לא רק בחרם של קבוצת החברות בכיתה, או דרך פתיחת קבוצת וואטסאפ שממדרת חלק מחברי הקבוצה, אלא גם מתגובות של זרים מוחלטים לפוסטים והודעות ואפילו תגובות אנונימיות (שנוטות להיות אלימות במיוחד). ביולוגיה ונפש נוטות להשתנות אבולוציונית בקצב איטי בעשרות מונים משינויים טכנולוגיים, מה שעוד יותר מחזק את החשיבות בנקודת מבט שכוללת את המציאות ובוחנת את השפעתה, כפי שעושות הורני ואחרות בהביאן את הזווית הפמיניסטית.

 

לסיכום, השבועות האחרונים דחקו אותי לפינה קצת מתכנסת וגם מתרפקת על קבוצת השווים (ובעיקר השוות, יש לומר) ומצאתי את עצמי מתחברת למחברת ״החביון״ באופן שהיה לי קצת זר. אולי בדומה לילדים בגיל הזה, שנכנסים לעולם חדש ומתחילים לגלות את עצמם בהקשרים של מציאות וחוויות, כך גם יכולתי אני להרגיש את זה. ואולי, משקפי החביון גרמו לי להסתכל על המציאות באופן הזה. כך או אחרת, בתוך ההקשרים והחיבורים, מצאתי גם משהו מעצמי וגם משהו חדש.

 

כן, האיור שג׳ימיני יצר הוא אכן מיושן. נראה שגם הוא שאב משהו מרוח התקופה של אמצע המאה הקודמת.

 

5 1 הצבעה
דירוג המאמר
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 תגובות
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
0
נשמח לתגובה שלך.x
Cookie settings
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות.