כולנו גדלנו על התפיסה ש״רזון הוא סימן לבריאות״. במאמר הזה אני עוסקת בסיפור ההיסטורי והמפתיע של מדד ה-BMI (ידעתם שיצר אותו בכלל מתימטיקאי ורק מאה שנה לאחר מכן הוא אומץ על ידי חברות ביטוח ועוד יותר מאוחר ע״י עולם הרפואה?). בנוסף, אגע מעט בקשר המורכב בין BMI לבריאות, ובכך שבריאות אמיתית היא תמונה רחבה ועשירה יותר ממה שמדד אחד יכול לספר.
מדד ה-BMI (מדד מסת הגוף) נשמע באוזנינו מדעי ורפואי, אבל האמת ההיסטורית שלו מפתיעה. הוא נוצר כמעט לפני 200 שנה (בשנת 1835), לא על ידי רופא, אלא על ידי מתמטיקאי בלגי בשם למברט אדולף קטלה (Lambert Adolphe Jacques Quetelet) שעסק רבות בסטטיסטיקה, אסטרונומיה ואנתרופולוגיה. קטלה חיפש דרך לתאר את "האדם הממוצע", ויצר מדד שזכה "מדד קטלה" – יחס משקל הגוף לחלק לריבוע הגובה.
במשך שנים רבות, המדד כמעט ונשכח ורק יותר ממאה שנה לאחר מכן נעשה בו שימוש.
חברות ביטוח החיים של אותם ימים חיפשו דרך קלה ופשוטה להעריך סיכון בריאותי של מבוטחים פוטנציאלים, כדי לקבוע את דמי הביטוח. חברת הביטוח מטרופוליטן (Metropolitan) השתמשה במדד של קטלה ופרסמה טבלאות BMI בשנת 1941 (שעודכנו לאחר מכן ב-1959). הנתונים כללו (שימו לב כי זה חשוב) מבוטחים בני 20-29 שנים, תוך ציון כי המשקל צריך להשאר קבוע עד סוף החיים. לימים, בשנות השבעים והשמונים של המאה 20, עולם הרפואה והמחקר הרפואי אימץ את מדד BMI ככזה שמספק מידע משוער על בריאות והשמנה.
שתי נקודות ביקורת חשובות:
בשנות השמונים, בניצוחו של אנדרס (Andres) שהיה מנהל קליני במכון הלאומי לזיקנה, נערך סקר שאסף נתונים מתוך למעלה מ-4.2 מיליון פוליסות ביטוח חיים. כלומר, אנדרס לוקח נתונים אותם אספו חברות הביטוח שמסתמכות על מדד BMI בקביעת דמי הביטוח של המבוטחים שלהם. זו נקודה חשובה שחוזרת על עצמה במחקרים ביקורתיים על השמנה – פעמים רבות המחקרים אוספים מידע ממחקרים קיימים ומסיקים מסקנות אחרות לחלוטין.
מסקנותיו של אנדרס היו שנויות במחלוקת מפני שהוא הציג ממצאים ונתונים שהרסו לחלוטין את התמונה היפה שצוירה עד אז – ״ככל שתהיו רזים יותר, כך תחיו יותר ותהיו בריאים יותר״. עיקרי הממצאים שלו היו:
אנדרס ציטט את תומס האקסלי, כאן בתרגום חופשי שלי ״עלינו להיות פתוחים לאפשרות שההשערות ש-1) עלייה במשקל קשורה באופן ליניארי לעלייה בתמותה, ו-2) שהמשקל הטוב ביותר לגובה במבוגרים זקנים זהה לזה שנראה בבוגרים צעירים יותר, עלולות להיות שגויות. עלינו לזכור את האימרה של תומאס הקסלי: "הטרגדיה הגדולה של המדע: שחיטה של השערה יפה על ידי עובדה מכוערת״.
ובמילים אחרות – אל תתנו לעובדות להרוס סיפור יפה.
כיום, למרות שהמדד ממשיך לשמש ככלי בסיסי ברפואה ובמחקר, הוא זוכה לביקורת חריפה. מומחים רבים טוענים שהוא לא אמין ברמה האדם הבודד, מכיוון שהוא מתייחס למשקל הכולל ואינו מבחין בין שריר לשומן ומבנה גוף, מה שעלול להוביל לאבחנות שגויות ולסירוב לטיפולים רפואיים. בנוסף, ישנם הטוענים כי שורשיו והשימוש בו מושפעים מהטיות חברתיות שליליות כלפי אנשים בעלי משקל גבוה (מה שמכונה ״שמנופוביה״ וכרוך לא רק בהבעת סלידה אלא באפליה גורפת וקשה בתחומי חיים נרחבים). חשוב לציין כי גם קיים בעולם הרפואה וביטוחי החיים הוא עדיין משמש כגורם לסירוב כיסוי ביטוחי או העלאת פרמיות, שלילת טיפול רפואי (כולל מכשור רפואי לא מותאם), ואבחנות שגויות. כיום בקרב הקהילה המחקרית והמדעית יש קריאות רבות לביטולו של מדד ה-BMI בשל הנזקים שהוא מסב לבריאות הציבור והפרט כבר עשורים רבים.
הבעיה המרכזית במדד ה-BMI היא שהוא לא מבחין בין מסת שריר למסת שומן, וכן אינו לוקח בחשבון את פיזור השומן בגוף. כך, לדוגמה, ספורטאים עם מסת שריר גבוהה יכולים לקבל ערך BMI גבוה, שיסווג אותם כבעלי עודף משקל, למרות שהם חטובים ובריאים. מנגד, אדם עם משקל תקין לכאורה על פי מדד ה-BMI עלול לסבול מאחוז שומן גבוה, שמסכן את בריאותו, ללא התייחסות למדדים רפואיים נוספים כגון לחץ דם או רמות כולסטרול. במאמר שפרסמתי בבלוג על אנורקסיה לא טיפוסית (א-טיפית) אני מסבירה את הסיכון שיש בהתייחסות למשקל כאל מדד יחיד של בריאות ועיכוב אבחנה וטיפול באנורקסיה.
השימוש ב-BMI בילדים ובני נוער שונה מזה של מבוגרים, וגם כאן יש לו מגבלות. מכיוון שגופם של ילדים ונוער משתנה באופן דינמי עם הגדילה, הערכת BMI עבורם חייבת להתייחס לגיל ולמין וכחלק מהתפתחות הגדילה שלהם. עקומות הגדילה כוללות היקפי ראש לתינוקות, משקל, גובה ויחס של משקל לגובה בהתאם לגיל. האמונים על איסוף הנתונים הם גורמי הרפואה – טיפת חלב ורפואת משפחה. מומלץ לערוך מעקב גובה ומשקל באופן סדיר אצל גורמים אלו בלבד. בארץ משרד החינוך ביחד עם משרד הבריאות אוספים נתונים אלו בשתי נקודות זמן (תחילת יסודי ותחילת חטיבה/תיכון). איסוף מידע זה, על אף חשיבותו הרבה, עלול להוות טריגר להתפתחות של הפרעות אכילה או מצוקות סביב גוף ומשקל. האלטרנטיבה היא איסוף מידע קבוע אצל רופא/ת הילדים ומסירת המידע באופן דיסקרטי לבית הספר במועד איסוף הנתונים.
מדוע זה חשוב?
בשגרה זה חסר משמעות, אבל במצבים רפואיים מורכבים יותר, מידע זה יכול להיות בעל ערך רב באבחון ואיתור מחלות שונות. הנתונים מוזנים לעקומות הגדילה וכך למעשה אפשר לראות את התפתחות התינוק/ת מלידה ועד לנקודת הזמן אליה הגיעו. במצבים של ״חיתוך אחוזונים״ (ירידה של שני אחוזונים או יותר) יש לפנות לבירור רפואי. ירידה באחוזונים יכולה להעיד על מצבי חסר תזונתיים ועליה באחוזונים על בעיות גדילה, הורמונליות או אחרות. גורמי הרפואה יבחינו בין חיתוך אחוזונים בעקומות גדילה של משקל ושל גובה בנפרד, לכן מדד BMI אינו פרמטר טוב בילדים ונוער.
לנוחותכם אני מצרפת כאן קישור לעקומות הגדילה השונות המפורסמות באתר משרד הבריאות.
גורמי בריאות שונים, כולל קופות החולים, עושים שימוש נרחב במחשבוני BMI. לשם כך תתבקשו להכניס לא רק משקל וגובה (שזה הגיוני) אלא גם גיל ומין (זכר/נקבה, בקשה של גבר/אשה אינה קשורה למין אלא למגדר. כך או אחרת אלו פרמטרים מיותרים כי אינם נכללים בנוסחת המדד). לטעמי, הפרמטרים הנוספים נועדו כדי לבלבל אותנו, לגרום לנו לחשוב שמדובר במדד רציני יותר שלוקח בחשבון גם את הגיל והמין, אבל בפועל אלו פרמטרים מיותרים. מאד דומה לכותרת על שמן צמחי ״ללא כולסטרול״ – שהיא הטעיה, מאחר ובשמנים צמחיים פשוט אין כולסטרול. אמנם זה לא שקר, אבל זו כן הטעיה בוטה.
כפי שכתבתי קודם לכן, אנדרס התמודד עם טענת המחקר ״רזה זה בריא, וככל שרזה יותר – יותר בריא״. החוקרים שתמכו בטענה זו גרסו שגורמים כמו עישון ומחלות רקע גורמים לבלבול בממצאים ולתמונת מצב בה אנשים רזים (מתחת ל-BMI=18.5-20) דומים באחוזי התמותה שלהם לאנשים שמנים (קצוות הסקאלה, האמצע הוא BMI=23-28) בגלל גורמי הרקע האלו. אנדרס ניטרל את אותם משתנים באופן סטטיסטי ולמעשה הוכיח שאין שינוי, ועדיין התמותה הנמוכה ביותר היא בטווחי האמצע (ועולה גם הגיל). למעשה ובהמשך לממצאים של אנדרס, ישנם מחקרים רבים (כולל מטא-אנליזות, שהן מחקרים שסוקרים בבת אחת שורה של מחקרים תחת אותו נושא ולכן כוללות מאות אלפי ואף מיליוני נבדקים) המראים כי אנשים בעלי עודף משקל קל (BMI 25-30) הם בעלי סיכון תמותה נמוך יותר מאשר אנשים עם משקל "תקין" ובוודאי במשקלים נמוכים יותר, וכי עודף משקל מתון עשוי אף להוות גורם מגן עבור אנשים עם מחלות לב כרוניות ועבור אנשים זקנים.
מילה אחרונה אישית ממני. בחיים המקצועיים והאישיים שלי, אני פוגשת שוב ושוב את הקשר המורכב בינינו לבין הגוף שלנו, ובעיקר את הנטייה שלנו להיתפס למספרים ולמדדים ככלי בלעדי להגדרת בריאות ושביעות רצון. אבל אולי הגיע הזמן לבחון את המדדים האלה ברוח ביקורתית יותר. בריאות אמיתית היא סיפור מורכב הרבה יותר מאשר ממה שמראים מחוגי המשקל. בריאות כוללת גוף ונפש, הרגלי תזונה ושינה, מצב רגשי וסביבה חברתית. לכן, כל ניסיון לצמצם אותה למדד אחד, כמו ה-BMI, הוא לא רק פשטני אלא עלול להיות גם מזיק.
ועוד דבר שחשוב לזכור, המשקל שלנו אינו קבוע והוא משתנה עם הגיל. לחיות ברוגע עם הגוף משמעו להכיר בכך שמשקל שעולה עם השנים הוא תהליך טבעי ונורמלי, ולא בהכרח סמן למחלה או חוסר בריאות. במקום לרדוף אחרי דיאטות קיצוניות שנועדו להחזיר אותנו למשקל של גיל 20, כדאי להתמקד בבריאות במובנה הרחב – בשיפור מערכות יחסים, בהתבוננות פנימית, ובאכילה המבוססת על הקשבה לגוף, ולא על אמונה עיוורת במדדים ישנים שנוצרו עבור חברות ביטוח.
***
Bedogni, G. (2005). Body Mass Index: From Quételet. In L. A. Ferrera (Ed.), Body mass index: New research (p. 1). Nova Publishers
Campos, P. F. (2004). The obesity myth: Why America's obsession with weight is hazardous to your health.
Penguin.
Moss, M. (2014). The extraordinary science of addictive junk food. In Expanding addiction: Critical essays (pp. 127-140). Routledge.
Redpath, F. M. (2023). Abolish the body mass index: a historical and current analysis of the traumatizing nature of the BMI. Tapestries: Interwoven voices of local and global identities, 12(1), 12.
Sorkin, D. J. (2014). BMI, age, and mortality: the slaying of a beautiful hypothesis by an ugly fact. American Journal of Clinical Nutrition, 99, 759–760.
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outלהקטין את התצוגה
zoom_inהתקרב
remove_circle_outlineהקטן את הגופן
add_circle_outlineהגדל את הגופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedקו תחתון קישורים
font_downloadסמן קישורים
אפס את כל האפשרויותcached
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.